הסינגולריות קרבה- כנס החדשנות של פסטיבל קאן

מהן המגמות החמות בתעשיית ה”חדשנות”?  הצצה לכנס החדשנות  בקאן, מעניקה סיבה מספיק טובה לדבר על חדשנות ביולוגית וטכנולוגית, ולקשור את הכל לשיווק באמצעות תוכן.

כנס החדשנות של פסטיבל קאן קורה ממש עכשיו ובפייס הנפלא של זוהר אוריין אני נהנית לקבל כל פיפס ממנו. כנס החדשנות, הוא סיבה מספיק טובה להעלות פוסט שמדבר על חדשנות מהכיוון הטכנולוגי והביולוגי. נכון, אנחנו עוסקים בשיווק באמצעות תוכן. אבל אם אנחנו רוצים לייצר חדשנות (במהלכי התוכן שלנו), כדאי שנבין את הסביבה שמאפשרת אותה.

 כאשר התייחסתי לחדשנות בפוסטים קודמים,  דיברתי על היחס  שבין תוכן לאריזה שלו: על כך שחדשנות מושגת על ידי שינוי של מערכות קשרים בין פורמטים או אריזות- כל שם שנעניק למה שמחזיק ונושא בחובו תוכן כלשהו. דיברתי על כך כי החשיבה שלנו מוגבלת- מה שאנו מזהים כ”חדשני”, הוא מה שנשען על מושגים קיימים שכבר יש לנו.  אין לנו שום פרמטר לשיפוט של “מה זה חדשני”,ללא שנישען על ההווה ומתוכו ננסה להבין משהו שטרם נגלה לנו. חדשנות לפיכך מובנת לנו על ידי שינוע המושגים שיש לנו,  על ידי מיצובם  באופן שונה משימושם השגור, על יד שינוי יישומים. וכל זה דרך שינוי הקונטקס בשמו מושגים, מכשירים ויישומים משתנים לנגד עינינו. ומי מכתיב את הקונטקסט? הטכנולוגיה.  הטכנולוגיה היא הסביבה המאפשרת שינוי  של יישום ליישום ושינוי של מושג למושג. אפילו ההגדרות שלנו לגבי מה זה “מחשב” הולכות ומשתנות בצורות מרחיקות לכת- אין יותר חדשנות מזה.

הרצאה בכנס החדשנות של פסטיבל קאן, מספרת  כיצד הכל התחיל. ואני רוצה להתמקד היום בתחזיות הטכנולוגיות והביולוגיות  המדוברות בשנים האחרונות, שחלקן עובדות כבר בשטח.

 הפוסט הזה הולך לבדוק את נושא התרופות החכמות, מחשבים ביולוגים,  כלכלה עתידית וכל מה שחם בכנס החדשנות ובעולם העתידנות בכלל.

מה הקשר לשיווק באמצעות תוכן? הכל

ברגע שנפצח את האופן שבו אנו מזהים “חדשנות”, ברגע שנפצח את הסביבה הטכנולוגית שמאפשרת חדשנות, נוכל לנכס להתחבר ולאמץ חדשנות בהלך המחשבה שלנו: נוכל לייצר חדשנות על ידי משחק בפורמטים, על ידי ייסוד מערכות קשרים חדשות במהלכים שאנו משתמשים בהם. זה יכול להיות מהלך תוכן או מהלך מדיה . הטריק הוא לדעת כיצד לשחק במערכות הקשרים הבונות מהלך. אבל לזה נגיע בסוף.

חדשנות- איך הכל התחיל?

נתחיל בהיסטוריה: עתידנים כמו ריי קורצוייל ואלווין טוופלר דיברו על הפער שבין התקדמות הטכנולוגיה לתפיסת המחשבה האנושית את הפוטנציאל הגלום בה, כבר לפני עשור ויותר מזה.

 גי’סון סילבה-פילוסוף רשת ואמן מדיה, דיבר על עתידנות בעיניים של ריי קורצוויל בכנס. מצרפת לינק פה למטה. לא היה קשה לזהות את ריי קורצוויל מדבר מגרונו:  רי קרוצוויל (Raymond Kurzweil ), ממציא, עתידן וסופר אמריקאי (יהודי) כתב את  משנת הסינגולריות כבר ב 2005. שנה בלבד אחרי שפייסבוק הוקם ותחשבו כמה התקדמנו  טכנולוגית, מאז 2005.   אלווין טופלר, עתידן שפרסם את רב המכר- “הלם העתיד” כתב את תחזיותיו לפני יותר מ 40 שנה!  (ב 1970).

והנה בפסטיבל החדשנות של  קאן 2014,  אנו צופים בתחזיות הללו שיושבות על המדף שנים, כדיבור החדשני ביותר שאפשר להעלות על הדעת בנושא חדשנות. אני לא צינית. זה רק מתקף את הבעיה הטבועה בקונספט של “חדשנות”: תהליכי חדשנות לוקחים זמן. לעולם נשפוט “חדש” לפי אמות מידה בהווה. וככל שההווה משתנה,  כך יכולות השיפוט שלנו משתכללות ומתקדמות. הטכנולוגיה מקדימה אותנו. אלה אנחנו שזקוקים לזמן כדי להבין את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה.  וזו בדיוק נקודת המוצא של ריי קורצוויל  מפיו של ג’יסון סילבה בכנס קאן. (ההרצאה של ג’ייסון סילבה- מדקה 11:22)

על מה אנחנו מדברים? על סינגולריות

ריי קורצוויל מדבר על “סינגולריות”.  סינגולריות (או ייחודיות) טכנולוגית, היא כינוי בתחום העתידנות לנקודת זמן עתידית שבה יישאו המחשבים יכולות אינטלקטואליות הגבוהות במידה משמעותית משל בני האדם. בעקבות כך,  עתידנים כמו ריי קורצוויל ואלווין טופלר מניחים שיהיו פיתוחים אשר ישנו את העולם בצורה קיצונית שלא ניתן לחזות את עומקן היום מפרספקטיבה של לפני עידן הסינגולריות.

לינארי מול אקספוננציאלי

הדרך לסינגולריות קורת כבר עכשיו. ג’יסון סילבה פתח בביטוי יפה- “טכנולוגיה יכולה למתוח את הרצון שלנו”.  זה נכון. תסתכלו על מודל  כלכלי שהרשת  במובן מסוים יצרה- חוק ההחזרים הגדלים- Increasing Returns: חוק ההחזרים הגדלים אומר שככל שיש יותר שפע מוצרים, כך עולה ערכם. זו תפיסה מנוגדת לחלוטין לאחת האקסיומות הבסיסיות של העידן התעשייתי (שאומרת שערכה של סחורה נקבע לפי חסרונה בשוק). השפע מגביר את הרצון (לצרוך אותו). לא צריך לחפש רחוק כדי להגיע לתובנה הזו: ניטשה.  על פי הפילוסוף ניטשה, הרצון הוא הכוח המניע  גם  של צורת החשיבה שלנו. אבל זה כבר שייך לסיפור אחר…

אז כיצד מסבירים את הפער בין חדשנות להבנה שלו? דרך לינארי ואקספוננציאלי: המוח שלנו התפתח בצורה לינארית. החשיבה שלנו במושגי סיבה ותוצאה, גורם ונגרם הם כורח השרדותי (שוב ניטשה…). בתכלס-  כפי שג’יסון סילבה אומר –  בסוואנה באפריקה היינו צריכים לעשות חישובים ליניאריים איך לשרוד. מה גורם למה ואיזה תרחיש יניב לאיזו תוצאה, ומה הפעולות שעלינו לעשות כדי לא להיטרף על ידי נמר. אלה חישובים (לינארים) שהמוח שלנו פיתח ושכלל,  כדי לשרוד.

 אבל אנחנו לא חיים בעולם לינארי יותר. אנחנו חיים בעולם שהוא גלובלי ואקספוננציאלי. מה זה אקספוננציאלי? אם ניקח 30 צעדים לינאריים, בצעד 30 נהיה ב30. אם ניקח 30 צעדים אקספוננציאלים, בצעד 30 נהיה בבליון.  התקדמות אקספוננציאלית מסבירה מדוע  הסמאטרפון קטן , זול וחזק  יותר ויותר . או מדוע מחשב שלפני 40 שנה הצריך בניין שלם לאכלס אותו, היום מונח בכף היד.

כמה פיתוחים שמראים לנו שהסינגולריות קרבה

קחו 12 דקות ותחוו ההצצה מרתקת  לעולם הביולוגיה הסינתטית- ד”ר תום רן, מכון וייצמן.

 

מחשבים ביולוגים, צמחים מאירים, החזרת ממוטות לחיים וחיידק שמעכל נייר ומפריש סוכר. כל אלה הן חלק מדוגמאות לחדשנות בביולוגיה סינתטית.

מחשבים ביולוגים

דמיינו לעצמכם מחשב בצורת טיפת מים. בליעה של טיפת המים תאפשר למחשב לשוטט לנו בגוף לאתר מחלות ולתקוף אותן. דמיינו לכם יכולת איתור של תאים סרטניים לפני שהם מתגבשים לכדי גוש. איתור וטיפול מיידי. זה הרעיון של “תרופה חכמה”- תרופה שפועלת בסביבה מסויימת (כמו גוף).

אז למה טיפת המים הזו היא מחשב? כי מחשב הוא כל דבר שיודע להחזיק מידע ולעבד אותו.

אם נתעכב על האמירה הזו, אולי נגלה שגילינו משהו רלוונטי מאוד לעניינינו: תחשבו- להחזיק מידע ולעבד אותו. זה מה שמחשבים עושים. זה מה ש DNA עושה, וזה מה שהמוח שלנו עושה בכל פעולת מחשבה/ חישוב.   התובנה היא ש”הכל מחשבים”. גם אנחנו. והנה דוגמאות לכך:

  • כשאנחנו נחתכים באצבע, המון תאים נדרשים להתחלק בשביל ליצור רקמה חדשה. יש פה מערכת של פקודות עיבוד נתונים וביצוע. זה מחשב.
  • כשאנחנו מדברים, המון מערכות עובדות בסנכרון- עיבוד מידע מהסביבה לכדי קלט- המילים שלנו. זה מחשב.

הנה בלי ששמנו לב, המושג “מחשב” הולך ומתרחב. ולא רק זה. עצם השאלה- “מה זה מחשב” מצביעה על ההתקדמות הענקית- האקספוננציאלית של הטכנולוגיה והביולוגיה.

תוכן ואריזה…

קחו עוד דוגמא מרתקת- פול רוטמונד, מדען אמריקאי צעיר מקליפורניה, הצליח לייצר צורת סמיילי ממולקולות DNA,

1

על ידי סידור הרצפים  שלהן.  בעיני זה מרתק משום ששוב יש לפנינו תימוכין לטענה -אותה אני מביעה באדיקות -כי חדשנות נשענת על אריזות של תכנים קיימים ,בסידור  שהוא אחר, כמו משחק בפאזל של כל תוכן שנוכל לחשוב עליו.

הנה כמה דוגמאות לפרויקטים חדשניים אשר משתמשים בשינוי יישומים שגורים:

  • אחד הפרויקטים- חיידק E.coli פשוט שלכולנו יש בקיבה. הרעיון הוא להחדיר לו גן שידע לפרק נייר ולא רק יידע לפרק נייר אלא  גם יהפוך אותו לסוכר.
  • פרויקט שני- צמחים מאירים(!)  תוך שימוש בDNA  של גחלילית לתוך צמחים. החברה שמפתחת את הרעיון’ גייסה בKickstarter את כל ההון הדרוש לה והם בשלבי פיתוח (מבטיחים זרעים של המוצר ) ..

כל הפרויקטים הללו מתאפשרים בגלל קפיצות טכנולוגיות – בגלל התקדמות אקספוננציאלית.

אז מה כל זה קשור לשיווק באמצעות תוכן?

הכל.  כפי שפתחתי- אם אנחנו רוצים לייצר חדשנות כדאי שנבין את הסביבה שמאפשרת אותה, את הכיוונים אליהם הולכים מי שעוסק בחדשנות – טכנולוגיה וביולוגיה. כדאי שנדע  מה לנכס, מה לאמץ, על מה לדבר. חשבו למשל על החברה המסחרית שתיתן חסות לפרויקט הצמחים המאירים  או שתמיר את הטכנולוגיה למוצר שלה.  חשבו על כל מהלכי התוכן שנוכל לייצר, אם רק נהיה קשובים למגמות החמות שקורות כל יום במעבדה.

בפוסט הבא- אתייחס לנושא האקראיות כפרמטר בתכנון תוכן:  מחקר שנועד לתעשייה הביטחונית ימיר את היישום שלו (דיברנו על חדשנות, לא?) למודל מנבא הצלחות.

תוכן שיווקי, שיווק באמצעות תוכן, שיווק מבוסס תוכן, inbound marketing, קופירייטינג
צרו עמנו קשר
close slider

    מחלקת שיווק דיגיטלי משלך - צרו קשר ונדבר

    מלאו פרטיכם ונשוב אליכם בהקדם

    דילוג לתוכן