מה חשוב שתבנו בכל מהלך תוכן השנה? שפה!

[sg_popup id="2" event="onload"][/sg_popup]אני רוצה  להרגיש שייכת, אהובה ומקובלת.

אני רוצה להשתייך לקהילה של אנשים "כמוני" ואני אהיה מוכנה לעטות על עצמי, את הסימנים, השפה, הקודים, המנטליות והעקרונות של כל קהילה שתקבל אותי כאחת משלה.

נשמע כמו בקשה להצטרף לכת? לא ממש.

זו למעשה הרצייה הכלל אוניברסלית שמפעילה את כולנו- להיות שייכים, אהובים ומקובלים. ואם נצליח לפצח את הרצייה הזאת במהלכי השיווק שלנו , נוכל למכור יותר.

איך זה קשור?

אתם תראו ששפה, טון וסגנון מכתיבים לא רק על מה נדבר ואיך, אלא במה נאמין, מה נמכור ולמה.

הסיפור של הכתבה הזאת מתחיל ברצון להשתייך.  והרצון הזה, מכתיב לנו שפות, קודים והתנהגויות שמשפיעים על האופן שבו אנחנו פועלים  וחושבים.

אני רוצה להיות חלק מקהילה

הפסיכולוג מאסלו הגדיר את זה כך – יש לנו מפת צרכים ובבסיסה עומד הצורך בשייכות.

תיאורית הצרכים שלו, מניחה כי קיימים צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם ומניעים אותם. צרכים אלו מבוטאים באופן שונה בהתאם לסיטואציה התרבותית, אבל הרעיון בתאוריה אומר שקיימת היררכיה של צרכים, אשר מאורגנים על-פי סדר חשיבות.

lang

והנה במקום השלישי (והמכובד) עומד הצורך בשייכות- להתחבר, להיות חלק ממכלול. להיות שייך זה לקבל אישור על מי שאני ומה שאני.

ומה עושה אדם שמשתוקק לשייכות?

מאמץ את הקודים, והסימנים שיכריזו  עבור עצמו ועבור הסביבה, כי הוא שייך.

מסכימים עד כאן?

אז בואו נלך צעד קדימה: הסימנים והקודים הללו הם שפה.

הצורך בשייכות ממציא לנו שפות כל הזמן ובלי שאנחנו שמים לב לקיומן.  הצורך בשייכות מניע אותנו לפעול, לחשוב ולאמץ עקרונות וערכים כאלה או אחרים. הצורך בשייכות גורם לנו לאמץ סימנים וזהויות שיעידו כי אנחנו שייכים. אותם סימנים וזהויות, הם ה"שפה" שלנו.

 וכך אנו מדברים בשפות מילוליות, שפות א מלילוליות, שפות מורכבות ושפות אינטימיות.

השפה של האסירים...

 3 נקודות ליד העין מייצג- "mi vida loca"- החיים המשוגעים שלי. אין פה שייכות לכנופיה אלא שייכות לסגנון החיים הגנגסטרי.

the-meaning-behind-popular-prison-tattoos-14-photos-6

איזה שפה אתה מדבר?

אם קראתם לבן/בת הזוג שלכם "בישקי" "פוצ'קי" "פופו" וכאלה- ייסדתם שפה. שפה  היא יכולה להיות שפה אינטימית בין אנשים  המבוססת על כינויים ויכולה להיות גם  שפה רחבה יותר המבוססת על קודים התנהגותיים וסימנים.

שפה בפוליטיקה או אם תרצו- פוליטיקה של זהויות

מספיק לשים על השולחן את החלוקה בין "סמולנים" ל"ימניים" כדי להבין שהצבעה  למפלגת ימין  או שמאל או מרכז, מעידה בראש ובראשונה  על זהותו ושייכותו של זה שמצביע לה ורק אחר כך, על האמונה במצע או בעקרונות של המפלגה.

ואת זה לא אני אמרתי. רבים וטובים הגדירו כך את הבחירות בארץ ואותם רבים וטובים הגדירו במילים אלה ממש את הפתעת הבחירות בארה"ב: "שפה" חדשה סייעה לטראמפ לזכות בבחירות ורק אחר כך המסר. טראמפ הלהיב את ההמון כי הוא הצליח לבסס "שפה" שהתריסה כנגד שפת ה"פוליטיקלי קורקט". הוא יצר קשב דרך השפה שייסד, דרך הנורמות הקודים והסימנים שהפך ללגיטימיים ורק דרכם, יכול היה לזכות שכן המסר, האג'נדה והתכניות שהציע- היו לכל אורך הדרך מעורפלות למדי או סותרות. מה היה שם  באופן ברור ומובהק? שפה!

השפה שבה אתה מדבר, היא מפתח לכל דעה או ערך או עקרון שתבחר לאמץ או שלא לאמץ.

השפה שבה אתה מדבר מגדירה מי אתה לפני המחשבות שלך והעקרונות שלך.

ככה פשוט.

בואו נחלץ שני חוקים: ההבדל בין מסר (הצעת ערך או מכר בעולם שלנו)  לשפה (טון וסגנון בעולם שלנו)

  1. חוק מספר אחד- דע את כוחה של השפה!

אם אתה ממציא שפה חדשה עם קודים ונורמות חדשות, תוכל לסחוף או שלא לסחוף אך ורק על בסיס כוחה של השפה שייסדת. אם יש לך "דיבור" חדש, טון וסגנון ששמור רק לך ואם הוא  מייצר הזדהות- ילכו איתך בגלל השפה שלך. כל מסר מעכשיו יישפט לאור השפה, הקודים והסימנים שהגדרת. הappeal למסרים שלך יהיה מושתת על כוחה של השפה שיצרת.

  1. חוק מספר 2- אל תיתן למסרים שלך את כל כובד המשקל

אם אתה משתמש בשפה קיימת שגורה ומוכרת- קח בחשבון שאתה נשען פה על מסר ולא על שפה ועלול לחטוף מרד של התודעה.

השפה של האסירים...

1488, הוא  המספר אותו מקעקעים הניאו נאצים. הספרה 14 מייצגת 14 מילים שהן ציטוט של המנהיג הניאו נאצי דיוויד ליין- We must secure the existence of our people and a future for White Children.”"

הספרה 88 מורכבת מ8 ועוד 8 שבגימטריה היא האות  H ומסמלת- Heil Hitler

the-meaning-behind-popular-prison-tattoos-14-photos-3

המרד של התודעה

כשאתה מדבר בשפה של קבוצה גדולה, אתה שייך  לקבוצה גדולה.

אם את מדברת את שפת הפמיניזם, או אם אתה מדבר "סחי", או אם אתם מדברים "תל אביבית" או "רוחניקית" אתם עושים את זה, כי השפה בה אתם מדברים, תורמת להגדרת הזהות הפרטית שלכם.

אבל מה קורה כשאין לכם זהות כזאת?

כשאתם שייכים לקבוצה גדולה שעוטפת ומחבקת אתכם?  שהמובחנות שלכם בתוך קבוצה גדולה, חסרת מאפיינים?

אתם עלולים להרגיש שאתם הולכים לאיבוד. שקולכם  הייחודי לא נשמע, שאפילו אין לכם קול ייחודי להשמיע.

אנשים  (ובייחוד אלו של דור הY  אבל זה כבר שייך לסיפור אחר) נעים  על הדיסאונאונס שבין הרצון להשתייך לבין הרצון להיות אינדיבידואל.

השפה של האסירים...

A.C.A.B

וזה סימן ההיכר של אסירים בריטים שמשמעו ראשי תיבות של המשפט הפואטי-

“All Cops Are Bastards.”

the-meaning-behind-popular-prison-tattoos-14-photos-9

ומה עושה דיסאונאונס כזה?

ממציאים שפות שהן סימני זיהוי של תתי  קבוצות עם  קודים של תת -תת -תתי קבוצות ועוד סימנים  ותתי סממנים  של קבוצות סנטימנטליות המחדדות זהויות. ואני חוזרת לאם כל המוטיבציות של מאסלו- הצורך בשייכות הוא כל עמוק ובסיסי והוא זה שתמיד יגרום לנו למרוד, להמציא ולייצר זהויות בהן נרגיש עטופים, מקובלים ושייכים.

הצורך בשייכות, ממציא לנו קבוצות שייכות וגורם לנו לבקר כל הזמן או למרוד בקבוצות אליהן אנחנו משתייכים. רק כך נוכל לייסד קבוצת זהות שמדברת אותנו ב"שפה" שלנו.

לדוגמא- להיות שייכת לקבוצת אזרחי  "מדינת ישראל" הרבה פחות מחבק ומשמעותי לזהות שלי מלהיות שייכת למשפחה שלי למשל.

אנחנו מורכבים  ממארג כל כך מפואר של זהויות, שמה שמבחין בינהן הוא השפה הפרטית של כל זהות

מה עושים עם זה? (במאמצי השיווק שלנו?)

  1. ממציאים שפה במאמצי הפילוח במדיה!

מתחילים לטרגט אחרת את קהלי המטרה: 

לדוגמא- מבינים שלא מספיק לפנות  (רק) ל"אמהות". יש אמהות "היסטריות" ואמהות "פריקיות" ואמהות "טבעיות" וכל אחת מהן מדברת שפה אחרת.  ותתפלאו, הנחת היסוד ש- "אם את אמא בטח יעניין אותך שיש מבצע במאמא זון" או "אם את אמא, בטח יעניין אותך שהנקניקייה שלנו עשויה מרכיבים טבעיים בלבד" , אינה מספיקה.

אז מה כן? עובדים על הטון הסגנון וסוג הפניה האישית

את הצעות המכר נתעל לחשיפה מכוונת פרמטרים סוציו דמוגרפים (אם יש לנו מוצר שפונה לאמהות, ברור שנפנה לאמהות) אבל הטון והסגנון חייבים להיות יותר אישיים והרבה יותר אישיים מ"אמא".

  • פניה פרסונלית היא כבר לא לציין את שם הנמען שלך מהרשומות שאספת במייל שאתה שולח לו.
  • פניה פרסונלית היא כבר לא  (רק) לפתוח הצעות מכר בשאלה על צורך  של "אמא".

פניה פרסונלית תהיה  עטופה בטון ובסגנון של אמא  פריקית/ קולית/ היסטרית/ וכאלה. אם עטפנו מסרי מכירה זהים לשפות שונות בתוך הסגמנט, יש לנו סיכוי טוב יותר להיות מדויקים.

ועם כל יכולות הפרוגרמטיק,  הדיוק והטרגוט במדיה הדיגיטלית היום, זה כל כך מתבקש לייצר תרחישי תוכן סגמנטלאילים בכל "שפה", ממש כפי שהמדיה מייצרת תרחישי הפצה לכל "סגמנט".

מה עוד עושים עם זה?

  1. מייצרים בידול!

אם ההבנה שכולנו יצורים המדברים בשפות פרטיות, עזרה לנו לסגמנט טוב יותר את המסרים שלנו, אפשר לקחת את התובנה הזו צעד אחד קדימה ולהמציא שפה. חשבתם פעם לייסד מועדון  לקוחות חדש ופרטי עם  קודים וצורות התנהגות משל עצמו?  או סדרה של הנחיות חדשות לאופי צריכת המוצר/ שירות שלכם?

קורונה למשל עושה את זה שנים על ידי הצגת אופן השימוש של קורונה (רק עם לימון) וסטארבקס עשו מהלך מבריק של תפריט שייקים סודי רק לחברים. כל מהלך כזה ייסד מועדון עם "שפה"- חוקים , קודים והתנהגויות השמורות רק לו.

כל מועדון נסייניות שפתחתם הוא מועדון עם "שפה", כי הוא מגדיר את גבולות הגזרה של השימוש  של מה שאתם מוכרים.  וכל מועדון הטבות VIP שיצרתם- מתיימר להיות קהילה סגורה עם "שפה".

הסביח של עובד

כגבעתיימית אני חייבת להרים לו. הסביח היחידי ביקום שמבצבץ, מחצלל, מביא לך הפועל (אדום חריף) או מכבי בפיתה (עמבה).  הוא המציא שפה שמוכרת מוצר שלא משתנה כבר למעלה משני עשורים. התור אצלו, ארוך כרגיל.

תודה שקפצתם לבקר. אנחנו BlogAbout

73 מילים עלינו:

לפי הסטטיסטיקות, כבר כל אחד חמישי הוא פרילנס מנוסה ומוכשר. הכלכלה העולמית יצרה מודל הכנסה חדש ואנחנו מיישרים קו.  הכישרון הזה שיושב בבתי קפה ובמתחמי עבודה (כמו שלנו ב wework) הוא בסיס למבנה הייחודי שלנו.

בזכות כל אותם פרילנסרים, אנחנו ב BlogAbout מסוגלים להביא לכם צוות ורסיטלי כמו יועצים ארגוניים, תסריטאים, מידעני רשת, מוסמכי ppc בגוגל, מתכנתי רשת ומעצבי רשת ועוד אנשים חכמים שיודעים לייצר חשיבה ממוקדת למטרות שלכם- מקסימום לידים.  מינימום כסף במדיה.

כל זה בלי שתאלצו לשלם עלויות נלוות, זמנים מתים, שכירות וכאלה.

ואני? התקציבאית, הפלנרית ואסטרטגית התוכן/ מדיה שלכם שמג'נגלת את כל זה.

למדו עלינו עוד